להפוך את האינתיפאדה לעולמית

“להפוך את האינתיפאדה לעולמית” היא סיסמת מחאה הקוראת לכך שהאינתיפאדה תתפשט מעבר לישראל ולשטחים הפלסטיניים. המילה הערבית אינתיפאדה פירושה התנערות או התקוממות. בהיסטוריה הפלסטינית היא מתייחסת במיוחד לאינתיפאדה הראשונה, שהחלה ב־1987, ולאינתיפאדה השנייה, שהחלה ב־2000. ההיסטוריה הזאת חשובה. האינתיפאדה הראשונה כללה שביתות, הפגנות, יידוי אבנים, מהומות והתקפות קטלניות. האינתיפאדה השנייה הייתה קטלנית בהרבה. היא כללה פיגועי התאבדות והתקפות על אוטובוסים, מסעדות, רחובות עירוניים, בתי מלון, מועדונים ואתרים אזרחיים אחרים. ADL מסכם את האינתיפאדה השנייה כאחד השלבים האלימים ביותר בסכסוך הישראלי־פלסטיני.

לכן הביטוי אינו רק קריאה להבחין בסבל פלסטיני. הוא מבקש מן השומעים להפוך לאוניברסלי מסע בעל שם המזוהה, בזיכרון יהודי וישראלי, עם אוטובוסים, בתי קפה וסדרי פסח שהתפוצצו. לא כל מי שחוזר עליו יודע את ההיסטוריה הזאת או מתכוון לכל המשתמע ממנה. אבל המונח מביא איתו את ההיסטוריה שלו. לאחר 7 באוקטובר 2023 נעשה הביטוי נפוץ בהפגנות אנטי־ישראליות בארצות הברית, בבריטניה, באוסטרליה ובאירופה. הוא הופיע בהפגנות רחוב, במאהלי קמפוסים, בשלטים, בגרפיקות ברשתות החברתיות ובקריאות מחאה מחוץ לאתרים יהודיים או קשורי־ישראל. השימוש הציבורי בו נעשה שנוי במחלוקת במיוחד משום שהופיע סמוך למוסדות יהודיים ולזירות שבהן יהודים חשו מאוימים.

הביטוי הגיע לשימוע אמריקאי מרכזי ב־5 בדצמבר 2023, כאשר חברת הקונגרס אליס סטפניק שאלה את נשיאת הרווארד קלודין גיי על קריאות בקמפוס ל“אינתיפאדה” ול“מהפכת אינתיפאדה”. גיי אמרה שהרטוריקה דוחה אותה אישית, אך לא נתנה את התשובה הקטגורית שסטפניק ביקשה. הפחד הקשור לביטוי ניתן למדידה. דו״ח מצב האנטישמיות באמריקה לשנת 2025 של הוועד היהודי־אמריקאי מצא כי 88 אחוזים מיהודי ארצות הברית אמרו שראייה או שמיעה של “Globalize the Intifada” תגרום להם להרגיש לא בטוחים במידה כלשהי; רק 12 אחוזים אמרו שלא תגרום להם להרגיש כך. הביטוי קיבל גם משמעות מחודשת מבחינת אכיפת חוק לאחר התקפות אנטישמיות גדולות מחוץ לישראל. בנובמבר 2024 הותקפו באמסטרדם אוהדי כדורגל ישראלים של מכבי תל אביב; רויטרס דיווחה שראש העיר פמקה הלסמה תיארה את התוקפים כ“חוליות פגע וברח אנטישמיות”, בעוד רשויות ואמצעי תקשורת ניסו להבין כיצד התפתחה האלימות.

בבריטניה הודיעו משטרת המטרופולין ומשטרת מנצ׳סטר רבתי ב־17 בדצמבר 2025 כי אנשים שישתמשו בעתיד ב“globalise the intifada” בהפגנות או באופן ממוקד צריכים לצפות לפעולת משטרה ולמעצרים. ההודעה המשותפת אמרה שההקשר השתנה, שלמילים יש משמעות ושאי אפשר להתייחס לביטוי כאילו הוא ניטרלי בכל נסיבה. המשמעות המשתמעת היא ששדה הקרב נמצא בכל מקום. ברגע שהאינתיפאדה נעשית עולמית, קשה יותר לשמור על הקו בין חיילים ישראלים לבין יהודים מחוץ לישראל. סטודנט יהודי, בית כנסת, מרכז קהילתי יהודי, אוהד כדורגל ישראלי או חברה עם קשרים ישראליים יכולים להיתפס כחלק מאותה זירה.

לכן מפות וחומרי מחאה ממוקדים חשובים. בנובמבר 2023 פרסם ארגון Within Our Lifetime באופן זמני מפות של ארגונים יהודיים בניו יורק ואמר שיש להם “דם על הידיים”; New York Jewish Week דיווח שהקבוצה קוראת ל“אינתיפאדה” ולהשמדת ישראל, ושמנהיגים פוליטיים וקהילתיים גינו את המפה. הביטוי גם מציב פחד יהודי מחוץ לגבולות האמפתיה. כאשר יהודים אומרים שהסיסמה נשמעת כמו איום, לעיתים אומרים להם שהם אינם מבינים ערבית, שהם מפחדים מחירות פלסטינית או שהם מבלבלים ביקורת על ישראל עם אנטישמיות. התשובה הזאת מתחמקת מן הבעיה. הבעיה אינה משמעות מילונית בלבד; היא זיכרון פוליטי, הקשר ציבורי ותוצאה צפויה.

הביטוי תלוי ביוקרתה של שפה מהפכנית ובעמימות התרגום. אינתיפאדה יכולה להיות התקוממות. בשימוש הפלסטיני היא גם שם למלחמות ולתקופות עימות מסוימות עם ישראל. האינתיפאדה הראשונה החלה ב־1987. האינתיפאדה השנייה החלה ב־2000 ונקשרה בעולם לפיגועי התאבדות ולתקיפות אזרחיות.

הסיסמה העכשווית לוקחת את ההיסטוריה המקומית הזאת ומפנה אותה החוצה. שפת מחאה מוקדמת יותר התמקדה בפלסטין עצמה: “פלסטין חופשית”, “סיימו את הכיבוש” או “מהנהר ועד הים”. “להפוך את האינתיפאדה לעולמית” עושה דבר תוקפני יותר. היא אינה דורשת רק שינוי בהתנהגות ישראל. היא מבקשת להעביר את צורת העימות עצמה למקומות נוספים.

הקו הזה יושב גם בתוך הרגל אנטי־ציוני ארוך יותר של התייחסות למוסדות יהודיים בחו״ל כאל שלוחות של ישראל. תעמולה סובייטית אנטי־ציונית הציגה את הציונות כמערכת עולמית. ספרות לאומית ערבית ואיסלאמיסטית תיארה לעיתים את הציונות כאויב גלובלי. “להפוך את האינתיפאדה לעולמית” נותן להרגל הזה צורת סיסמה. מוסדות יהודיים, אירועים בעלי קשר ישראלי, דוברים ציוניים, בתי כנסת, הלל בקמפוסים, עסקים וארגוני תרבות יכולים אז להיתפס כחזיתות מקומיות במאבק עולמי.

הביטוי מספק גם הכחשה. כאשר מערערים עליו, תומכיו יכולים לומר שאינתיפאדה פירושה רק התקוממות, התנגדות או שחרור. כאשר הוא נצעק בקהל לאחר 7 באוקטובר, או מוצג ליד מרחבים יהודיים, הוא נושא משמעות חריפה יותר. העמימות שימושית. היא מאפשרת לסיסמה להישמע פיוטית לאוזניים חיצוניות ומאיימת לאלה שמכירים את ההיסטוריה.

ממשלות וגופי משטרה החלו יותר ויותר להתייחס לעמימות הזאת כסוגיית ביטחון. ניו סאות׳ ויילס פעלה לאסור את הקריאה לאחר אירועי בונדי. משטרת המטרופולין ומשטרת מנצ׳סטר רבתי אמרו שיעצרו אנשים שישתמשו בה בהקשרים ממוקדים של מחאה. החלטות אלה שנויות במחלוקת, אך הן מראות שהביטוי עבר משאלה סמנטית לשאלת בטיחות ציבורית. 1. אין לנתח את הביטוי רק דרך תרגום מילולי. ל“אינתיפאדה” יש משמעות מילונית, אך יש לה גם היסטוריה של סכסוך.

2. לא כל דובר מתכוון לפיגועי התאבדות או להתקפות על יהודים. זה אינו מסיים את העניין. סיסמאות ציבוריות נשפטות לפי היסטוריה, הקשר ותוצאה צפויה, לא רק לפי כוונה פרטית. 3. ההתנגדות החזקה ביותר אינה שהביטוי מבקר את ישראל. ההתנגדות החזקה ביותר היא שהוא נושא את זיכרון הפגיעה באזרחים אל החיים היהודיים מחוץ לישראל.

4. סקר AJC לשנת 2025 מראה מדוע אי אפשר להתייחס לביטוי כבלתי מזיק: 88 אחוזים מיהודי ארצות הברית אמרו ששמיעה או ראייה שלו תגרום להם להרגיש לא בטוחים במידה כלשהי. 5. יש להשתמש בדוגמאות אמסטרדם ובונדי בזהירות. הן אינן מוכיחות שכל קריאה גורמת להתקפה. הן מראות מדוע קהילות יהודיות ורשויות ציבוריות החלו להתייחס לקריאות לגלובליזציה של האינתיפאדה כאל חשש בטיחותי ממשי.

6. הביטוי מופיע לעיתים לצד סיסמאות מקסימליסטיות אחרות. בהקשר כזה, “גלובליזציה” אינה נשמעת כמו אקטיביזם שלום. היא נשמעת כמו הרחבת הסכסוך אל המרחב האזרחי. זו אינה רק מטאפורה ברגע שהיא נותנת שם למסע של עימות עולמי.

הביטוי אינו מבקש מאנשים רק לדאוג לפלסטינים. הוא מבקש מהם להפיץ את ההיגיון של האינתיפאדה אל ערים, קמפוסים, תחנות תחבורה, בתי כנסת ושכונות יהודיות הרחק מישראל. האינתיפאדה השנייה אינה סמל מופשט ליהודים ולישראלים. היא זכורה כתקופה של פגיעה באזרחים. הוא הופך את החיים היהודיים הציבוריים להמשך של שדה הקרב.

הסיסמה מטשטשת בין ישראל לבין יהודים מחוץ לישראל. סטודנט יהודי, מרכז קהילתי יהודי, בית כנסת, אוהד כדורגל ישראלי או חברה עם קשרים ישראליים יכולים כולם להיעשות אתר התגייסות. לכן מפות, קריאות ופעולות מחאה חשובות. הן אינן רק מביעות כעס על ממשלה; הן יכולות לסמן מטרות מקומיות. הוא משתמש בשפת התנגדות כדי לתרץ הפחדה. המילה אינתיפאדה נושאת היסטוריה של מרד, אך היא נושאת גם היסטוריה של פגיעה באזרחים. אנטי־ציונים מבקשים לעיתים מן השומעים לקבל את המשמעות הראשונה ולהתעלם מן השנייה. המשמעות הכפולה הזאת היא העניין. הסיסמה יכולה להיות מוגנת כהתנגדות פיוטית כאשר מאתגרים אותה, ולהישמע כאיום כאשר משתמשים בה.